כניסההתחל ניסיון חינם
רמ"י, נחלות ומושבים

דמי היוון ודמי הסכמה: מה ההבדל, ומתי משלמים כל אחד לרמ"י?

מאת מחלקת המחקר במקרקעין של מכריע · 19 בנובמבר 2026 · 6 דק' קריאה · מתודולוגיה · מקדמים
תמונת שער: דמי היוון ודמי הסכמה. ההבדל בין שני התשלומים לרשות מקרקעי ישראל, לפי החלטות של שמאים וועדת ההשגות

מי שמוכר בית על קרקע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שומע שני מונחים דומים. דמי היוון ודמי הסכמה הם שני תשלומים שונים לרמ"י, ובדרך כלל משלמים רק אחד מהם. ההבדל ביניהם קובע כמה כסף יעבור לרמ"י במכירה.

התשובה הקצרה. דמי היוון משלמים פעם אחת, כדי שהחוזה יהיה מהוון, כלומר כמעט כמו בעלות. דמי הסכמה משלמים כשמעבירים זכויות בחוזה שלא הוון. בחוזים הישנים דמי ההסכמה הם שליש מעליית ערך הקרקע. בנחלות במושבים, מאז 2018, משלמים בהעברה דמי רכישה של 33% משווי חלקת המגורים, ודמי הסכמה על יתרת השטח החקלאי.

שלישמעליית ערך הקרקע: שיעור דמי ההסכמה בחוזים הישנים, כפי שצוטט בהחלטות
90 ימיםאחרי העברה במשק עזר, אפשר לבקש להוון ולקזז את דמי ההסכמה
644 החלטותבמאגר מזכירות דמי הסכמה: שומות מכריעות, השגות וועדת ההשגות

מה זה דמי היוון?

רוב הקרקע בישראל שייכת למדינה, ורמ"י מחכירה אותה לתקופה ארוכה. חוזה חכירה לא מהוון מחייב תשלומים לאורך השנים, והסכמה של רמ"י לכל העברה.

דמי היוון הם תשלום חד-פעמי שהופך את החוזה למהוון. אחרי ההיוון לא משלמים דמי חכירה שנתיים, ובדרך כלל גם לא דמי הסכמה במכירה. הסבר מלא על הסכומים יש במאמר מה זה דמי היוון וכמה משלמים לרמ"י.

מה זה דמי הסכמה?

דמי הסכמה משלמים לרמ"י כשמעבירים זכויות בחוזה שלא הוון. רמ"י היא הבעלים של הקרקע, והתשלום הוא החלק שלה בעליית הערך.

בחוזים הישנים השיעור כתוב בחוזה עצמו. כך צוטט סעיף בחוזה חכירה בהחלטה של דוד טוביה בהוד השרון (2022):

"העברת זכויות כפופה לדמי הסכמה אשר יהיו בשיעור של שליש מההפרש בין הערך היסודי של המגרש לבין ערכו"

הערך היסודי הוא ערך הקרקע ביום שהחוזה נחתם. בבני שמעון (2021) ציטטה יעל הרון סעיף כמעט זהה, ובגזר (2021) תיארה רינת וייס רביב חוזים לפני החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל (29.6.1992) עם אותו שליש.

בהחלטה של בועז ברזילי בדרום השרון (2024) צוטט קובץ החלטות רמ"י, בעדכון מ-16.6.2022. סעיף 5.4.25 שם קובע:

"חוכר המעביר זכות חכירה חייב בתשלום דמי הסכמה בשיעור של שליש מהפרש עליית ערך הקרקע, אלא אם כן כתוב אחרת בהסכם החכירה"

מה ההבדל בין דמי היוון לדמי הסכמה?

שאלהדמי היווןדמי הסכמה
מתי משלמיםכשמבקשים להוון את החוזהכשמעבירים זכויות בחוזה לא מהוון
מי מבקשהחוכר, מיוזמתורמ"י, כתנאי להסכמה להעברה
על מה מחשביםשווי הקרקעעליית ערך הקרקע מאז רכישת הזכויות
מה קורה אחר כךהחוזה מהוון, ובמכירה הבאה אין דמי הסכמההחוזה נשאר לא מהוון, והקונה ישלם שוב במכירה הבאה

ועדת ההשגות בכורזים (2018) הראתה את ההבדל בנכס אחד. מגרש המגורים הוחכר בחוזה מהוון, ולכן לא חויב בדמי הסכמה. המגרש החקלאי הצמוד הוחכר בחוזה נפרד שלא הוון, ורק עליו חלו דמי ההסכמה.

מה קורה במשק עזר?

משק עזר הוא בית עם חלקה קטנה במושב, שאינו נחלה. לפי קובץ החלטות רמ"י, כפי שצוטט בהחלטה של ברזילי (2024), העברת זכויות במשק עזר לא מהוון מחייבת דמי הסכמה.

באותו סעיף יש אפשרות לקונה. בתוך 90 ימים מההעברה הוא רשאי לבקש להוון את הזכויות, ולשלם רק את ההפרש מעל דמי ההסכמה ששולמו.

יש גם דרך לחסוך את דמי ההסכמה. אם המוכר והקונה מגישים בקשה משותפת בתוך 120 ימים מיום הסכם ההעברה, אפשר לרכוש זכויות מהוונות עוד לפני השלמת ההעברה, בלי דמי הסכמה.

האם בנחלה משלמים דמי הסכמה או דמי רכישה?

נחלה היא משק חקלאי במושב: בית מגורים, חצר ושטח חקלאי. כאן חל שינוי ב-2018. ועדת ההשגות בכפר אז"ר (2026) כתבה:

"במחצית הראשונה של שנת2018 הוחלה במלואה החלטת 'מועצת מקרקעי ישראל מס1523 , אשר הסדירה את האפשרות להצטרפות להסדרי דמי חכירה או דמי רכישה, וכן קבעה כי בעת העברת זכויות חלה חובה בתשלום דמי רכישה"

דמי רכישה הם תשלום שהופך את חלקת המגורים בנחלה למהוונת. לפי רמ"י היום, בהעברת זכויות בנחלה משלמים דמי רכישה בשיעור 33% משווי חלקת המגורים, ובנוסף דמי הסכמה על יתרת השטח החקלאי של הנחלה. מכאן נובעות שתי מסקנות מעשיות מההחלטות:

  • עסקאות ישנות לא משקפות שווי היום. בכפר אז"ר (2026) מצאה הוועדה שבכל חוזי המכר שהמשיגים הציגו שולמו דמי הסכמה, ולא דמי רכישה. לכן העסקאות לא משקפות שווי של נחלה מהוונת.
  • עסקאות לפני 2018. בהשגה בזכריה (2020) נקבע שעסקאות כאלה הן "בעידן דמי הסכמה", ולא שימשו להשוואה.

על דמי הרכישה בנחלה ועל בית שלישי יש מאמר נפרד: בית שלישי בנחלה.

על איזה שווי מחשבים דמי הסכמה בנחלה?

ועדת ההשגות בצפרירים (2017) הפנתה לפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין שילר (ע"א 229/10). לפיו הבסיס הוא מחיר המכירה של כל הזכויות בנחלה, ולא רק ערך הקרקע:

"התמורה שהשתלמה עבור העברת מלוא הזכויות בנחלה המגולמות בזכות החכירה. היינו, מחיר המכירה."

כשמחיר החוזה נראה נמוך מדי, השמאי בודק אם הוא סביר. שתי דוגמאות:

  • תפרח (2018). ועדת ההשגות קבעה שהמחיר בחוזה, 410,000 ₪, אינו בגדר הסביר. היא קבעה שווי של 1,030,000 ₪ לזכויות בנחלה, כולל מחוברים (מבנים) בשווי 125,000 ₪.
  • בן זכאי (2018). השמאי אריאל אלדר קבע בהשגה ראשונה שווי של 3,010,000 ₪ לנחלה, לצורך חישוב דמי ההסכמה.

על מה אפשר להשיג, ועל מה לא?

השמאי בהשגה ראשונה וועדת ההשגות קובעים שווי. הם לא קובעים את הנוסחה של דמי ההסכמה. כך כתב דוד טוביה בכפר הנגיד (2018):

"אופן חישוב דמי ההסכמה אינו בתחום סמכותנו יש לפנות בעניין ל.רמ"י"

ועדת ההשגות בצפרירים (2017) כתבה באותה רוח: "שאלת חישוב דמי ההסכמה חורגת מסמכותה של הוועדה." היא דחתה את ההשגה, אף שהסכימה שהחישוב של רמ"י כולל גם את ההשקעות של החוכר.

כלומר, בהשגה אפשר לטעון על שווי הקרקע, שווי המבנים, וסבירות המחיר בחוזה. על הנוסחה עצמה צריך לפנות לרמ"י, ובמקרה הצורך לבית המשפט.

מה לבדוק בתיק שלך?

  1. בדקו אם החוזה מהוון. אם כן, בדרך כלל אין דמי הסכמה במכירה.
  2. קראו את סעיף ההעברה בחוזה. בחוזים ישנים השיעור כתוב שם, ובדרך כלל הוא שליש מעליית הערך.
  3. בדקו את סוג הנכס. בנחלה חל הסדר שונה: מאז 2018 משלמים דמי רכישה על חלקת המגורים, ודמי הסכמה על יתרת השטח החקלאי.
  4. שקלו להוון במקום. לפעמים כדאי להוון לפני המכירה. במשק עזר יש חלון של 90 ימים אחרי ההעברה.
  5. בדקו את הנוסח העדכני. השיעורים בהחלטות רמ"י משתנים. המאמר נבדק מול קובץ ההחלטות בנוסח מ-19.11.2026, ולפני עסקה כדאי לבדוק שוב באתר רמ"י.

שאלות נפוצות

כמה הם דמי הסכמה?

בחוזים הישנים, שליש מעליית ערך הקרקע מיום רכישת הזכויות, אלא אם כתוב אחרת בחוזה. כך צוטט קובץ החלטות רמ"י בהחלטה מ-2024.

האם אפשר להוון במקום לשלם דמי הסכמה?

כן. דמי היוון הופכים את החוזה למהוון. במשק עזר, אחרי העברה עם דמי הסכמה, אפשר לבקש להוון בתוך 90 ימים ולשלם את ההפרש.

האם משלמים דמי הסכמה על נחלה?

לפי ועדת ההשגות (2026), מאז שהחלטה 1523 הוחלה במלואה ב-2018, העברת זכויות בנחלה מחייבת דמי רכישה על חלקת המגורים, בשיעור 33% משוויה. על יתרת השטח החקלאי משלמים דמי הסכמה, כך לפי רמ"י.

האם אפשר להשיג על דמי הסכמה?

אפשר להשיג על השווי שעליו מחשבים אותם. על אופן החישוב עצמו השמאים וועדת ההשגות אמרו שאין להם סמכות, ויש לפנות לרמ"י.


איך נכתב המאמר. 644 החלטות במאגר מזכירות דמי הסכמה: 139 שומות מכריעות, 391 הכרעות בהשגה ראשונה ו-114 החלטות של ועדת ההשגות. זו ספירה של אזכורים, לא של הכרעות. קראנו בעמוד ההחלטה את ההחלטות שמצוטטות כאן. השיעורים והכללים של רמ"י נבדקו מול קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל ומול אתר רמ"י בנוסח מ-19.11.2026. המאמר מתאר החלטות שניתנו, ואינו שומה ואינו ייעוץ שמאי או משפטי. הוא מקור מידע, ואינו תחליף לשמאי מקרקעין מוסמך. כך עובדים עם המאגר.

מקורות

  1. בועז ברזילי, דרום השרון, 12.11.2024, גוש/חלקה 6452/408, עמודים 36 עד 37
  2. דוד טוביה, הכרעה בהשגה ראשונה, הוד השרון, 9.2.2022, גוש/חלקה 6574/317, עמוד 5
  3. יעל הרון, בני שמעון, 8.7.2021, גוש/חלקה 100249/1, עמוד 3
  4. רינת וייס רביב, גזר, 10.2.2021, עמוד 5
  5. ועדת ההשגות, כפר אז"ר, 13.4.2026, גוש/חלקה 6178/229, עמוד 4
  6. הכרעה בהשגה ראשונה, זכריה, 27.5.2020, גוש/חלקה 34168/70, עמוד 17
  7. ועדת ההשגות, כורזים, 8.1.2018, גוש/חלקה 13929/5, עמוד 12
  8. ועדת ההשגות, צפרירים, 30.7.2017, גוש/חלקה 34317/33, עמודים 2 עד 4
  9. ועדת ההשגות, תפרח, 18.4.2018, גוש/חלקה 100243/15, עמודים 6 עד 7
  10. אריאל אלדר, הכרעה בהשגה ראשונה, בן זכאי, 27.8.2018, גוש/חלקה 5519/24, עמוד 14
  11. דוד טוביה, הכרעה בהשגה ראשונה, כפר הנגיד, 18.2.2018, גוש/חלקה 2663/5, עמוד 14

מחלקת המחקר במקרקעין של מכריע

רוצים את הנתונים על התיק שלכם?שאלו את מכריע. כל הכרעה עם ציטוט וקישור לעמוד המקור.
ניסיון חינם