סעיף 197 וסעיף 200: כמה ירידת ערך נחשבת בתחום הסביר ולא מזכה בפיצוי?
תביעה לפי סעיף 197 (הסעיף שמזכה בפיצוי בעל נכס שתכנית הורידה את ערכו) נתקלת כמעט תמיד באותה טענה. הוועדה המקומית אומרת שהפגיעה קטנה, ולכן היא פטורה לפי סעיף 200. כמה ירידת ערך נחשבת קטנה מספיק? קראנו 14 החלטות מ-2012 עד 2026.
התשובה הקצרה. הרף שמצוטט שוב ושוב הוא פגיעה של 2% עד 3% משווי הנכס, מתוך הלכת הורוויץ של בית המשפט העליון. בפועל, ב-8 מתוך 10 ההחלטות שבהן נקבע אחוז, השמאי לא פטר מפיצוי. פעמיים לא נפטרה פגיעה של 3% בלבד. פטור בלי פיצוי הופיע בעיקר סביב 1%, בהחלטות של ועדות ערר שמצוטטות בשומות.
- הרף בפסיקה. שני שמאים מייעצים כתבו במפורש שפגיעה של 2% עד 3% לכל היותר היא בתחום הסביר. שמאי מייעץ הוא שמאי שוועדת הערר ממנה בתביעת פיצויים. אלה אלי כהן בשרונים (2021) ואליהו כהן בראשון לציון (2023).
- פיצוי על פגיעה קטנה. מנחם מלוכנא באשקלון (2012) ושושי שרביט שפירא בירושלים (2012) לא פטרו פגיעה של 3%.
- פטור. ועדת הערר בעניין גל פטרה פגיעה של כ-1% בגלל תוספת קומה לפי תמ"א 38 (תכנית ארצית לחיזוק בניינים מפני רעידות אדמה). כך לפי הציטוט בהחלטה של אורית גלן (2026).
- מי מחליט. השאלה אם סעיף 200 חל היא שאלה משפטית. כמה שמאים כתבו שהיא בסמכות ועדת הערר, והשאירו אותה פתוחה.
מה אומר סעיף 200, ומה הקשר לסעיף 197?
סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה קובע את הכלל. מי שתכנית פגעה בנכס שלו, זכאי לפיצוי מהוועדה המקומית. סעיף 200 הוא החריג. זה הנוסח, כפי שצוטט בהחלטה של דוד דדון ברמת גן (2025):
"לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות העניין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים."
יש כאן שני תנאים, והם מצטברים. הפגיעה צריכה להיות בתחום הסביר. בנוסף, צריך שלא יהיה צודק לשלם פיצוי. הסעיף חל רק על סוגי ההוראות שמפורטים בו.
הפרשנות המרכזית באה מדיון נוסף בבית המשפט העליון, דנ"א 1333/02 הוועדה המקומית רעננה נ' הורוויץ (2004). השופטת דורנר כתבה שרק פגיעה מזערית, של 2% עד 3% לכל היותר, היא בתחום הסביר. הנשיא ברק מנה שלושה שיקולים: שיעור הירידה, פיזור הנזק בין הרבה נכסים, והאינטרס הציבורי בתכנית.
כמה ירידת ערך נחשבת בתחום הסביר?
השמאים שכתבו רף במספר אימצו את דברי השופטת דורנר:
- שרונים (2021), אלי כהן. הוא כתב: "פגיעה בגבולות של עד3% - 2% משווי הנכס תיחשב כפגיעה בתחום הסביר".
- ראשון לציון (2023), אליהו כהן. אותו רף, "בשיעור של2% - 3% או זוטי דברי ם". בתיק שלו היה היתר לפי תמ"א 38 בבניין הגובל. הוא מצא פגם אסתטי, פגיעה בפרטיות והצללה, וקבע שהפגיעה עוברת את הרף.
- ועדת ההשגות, ירושלים (2016). בתיק של הפקעת תת-קרקע לפי תת"ל 2 (תכנית תשתית לאומית) היא העירה שפיצוי של 0.1% עד 0.3% הוא פגיעה "סבירה למהדרין מן המהדרין".
אלי כהן גם הראה מה הרף עושה בפועל. בשרונים הוא חישב עליית רעש של 3.20 דציבל בבית ברחוב שורק. לפי 0.95% לכל דציבל, הפגיעה יצאה 3.04%. הוא כתב שהפגיעה "עולה לכאורה" על התחום הסביר, ולכן הוא העריך ירידת ערך רק לבית הזה.
מתי שמאים פסקו פיצוי גם על פגיעה קטנה?
בתביעה לפי סעיף 197 ועדת הערר ממנה שמאי מייעץ, שמעריך את הפגיעה. אלה ההחלטות שבהן השמאי העריך אחוז, ולא פטר:
- אשקלון (2012), מנחם מלוכנא. פגיעה של 3% בבית חד-משפחתי, בלי מרכיב הנוף: 45,379 ₪. לפי ההחלטה, מעט נכסים נשאו במחיר הרחבת היישוב, ומן הצדק שהציבור יישא בנטל.
- ירושלים (2012), שושי שרביט שפירא. פגיעה של 3% מכביש לפי תכנית 8151. היא כתבה: "למרות שיעור הפיצוי של3% ,ס כום הפיצוי בערך מוחלט אינו פיצוי של מה בכך". בתביעה נוספת שהכריעה באותו יום, באותה תכנית, הפגיעה הייתה 4%.
- הוד השרון (2017), בועז קוט. פגיעה של 4% ברעש במגרש החזיתי, ו-13% במגרש העורפי. הוא קבע שמן הצדק לשלם פיצוי.
- זכרון יעקב (2017), בועז קוט. פגיעה של 8% במגרש שגובל בדיור מוגן: 2% שינוי אופי הסביבה, 3% נוף ו-3% רעש. שמאי הוועדה טען לאינטרס ציבורי מובהק, וקוט קבע שמן הצדק לפצות.
- גבעתיים (2026), אורית גלן. קומת משרדים חדשה משקיפה על דירות גג. שמאי הוועדה טען ל-1.5%, "אשר חוסה תחת הפטור מכח סעיף200". שמאי העוררים טען ל-10%. גלן קבעה כ-5% בגלל פרטיות ונוף.
שרביט שפירא הוסיפה שני נימוקים. היא דחתה את הטענה שפגיעה עקיפה מרחיבה את תחום הסביר. בנוסף כתבה שכאשר הפגיעה היא בבית מגורים, צריך לבחון את התחום "בזהירות".
מתי הפגיעה נשארה בלי פיצוי?
בהחלטות שקראנו לא מצאנו שמאי שקבע אחוז, ובגללו פטר מפיצוי לפי סעיף 200. הפטורים שמופיעים הם של ועדות ערר, כפי שצוטטו בשומות:
- ערר גל. פגיעה של כ-1% משווי הנכס, בגלל תוספת קומה אחת לפי תמ"א 38. ועדת הערר הכירה בפטור.
- ערר שאול ורויטל דוד (רמת גן, 2025). פגיעה של כ-2% בדירת גג, וועדת הערר כן פסקה פיצוי. לפי ההחלטה, הנזק "ממוקד ואינו מתפזר", ופרטיות היא אלמנט דומיננטי בדירת גג.
- ערר חממי (ראשון לציון, 2023). ועדת הערר כתבה שירידת ערך של 6% או 8% אינה פגיעה זניחה, "במיוחד כאשר שמדובר בנכס פרטי למגורים".
החלטה אחת הפעילה את סעיף 200 בדרך אחרת. בפתח תקווה (2025) דוד דדון בדק תביעה בגלל כביש חדש, כ-90 מ' מהנכס. שמאי התובעים טען לירידת ערך של 39% משווי החלקה. דדון קבע שהפגיעה "אינה עוברת את מחסום סעיף200", כי הכביש אינו גובל בנכס.
דדון ציטט את פסק דין ברעלי, ושם כתב השופט זמיר:
"כל מי שבא להתגורר בעיר צריך לקחת בחשבון, בצד התועלת הצומחת לו ולאחרים מרשת הכבישים, גם את הרעש והזיהום הנגרמים על-ידי המכוניות."
מי מחליט אם סעיף 200 חל?
ארבעה שמאים כתבו שהשאלה אינה בסמכותם:
- ירושלים (2019), גבע בלטר. היא מצאה ירידות ערך של 0.7% עד 3.4% ברחוב האייל, והשאירה לוועדת הערר לבדוק אם הן בתחום הסביר.
- נצרת (2021), ארז כהן. "סוגיה זו נתונה להכרעתה של ועדת הערר." לפי ההחלטה, הוא הוסיף שהתנאים מצטברים, ולכן ברוב המקרים אין פטור רק בגלל סבירות הפגיעה.
- בני שמעון (2025), דנה שחור. היא כתבה שזו "סוגיה משפטית שהסמכות להכריע בה נתונה לוועדת הערר הנכבדה".
- שרביט שפירא (2012). היא כתבה שאין בסמכותה לקבוע, ונתנה את דעתה רק לבקשת הצדדים.
לפעמים ועדת הערר עצמה מבקשת מהשמאי להתעלם מסעיף 200. כך היה אצל גיל הרצברג ברמת גן (2019). שמאי הוועדה טען שם להצללה של 0.18% בלבד משווי החלקה.
מה קבעו השמאים, בטבלה?
| מקום ושנה | שמאי | גוש/חלקה | אחוז הפגיעה | מה נקבע לגבי סעיף 200 |
|---|---|---|---|---|
| אשקלון, 2012 | מנחם מלוכנא | 1941/10 | 3% | פיצוי, מן הצדק |
| ירושלים, 2012 | שושי שרביט שפירא | 30590/297 | 3% | לדעתה אין להחיל |
| ירושלים, 2012 | שושי שרביט שפירא | 30590/299 | 4% | לדעתה אין להחיל |
| הוד השרון, 2017 | בועז קוט | 6407/122 | 4%; 13% במגרש העורפי | מן הצדק לפצות |
| זכרון יעקב, 2017 | בועז קוט | 11309/127 | 8% | מן הצדק לפצות |
| ירושלים, 2019 | גבע בלטר | 30453/8 | 0.7% עד 3.4% | הועבר לוועדת הערר |
| רמת גן, 2019 | גיל הרצברג | שמאי הוועדה: 0.18% | ועדת הערר ביקשה להתעלם | |
| שרונים, 2021 | אלי כהן | 9054/70 | 3.04%; רף 2% עד 3% | מעל הרף, פיצוי |
| נצרת, 2021 | ארז כהן | 16531/174 | בסמכות ועדת הערר | |
| ראשון לציון, 2023 | אליהו כהן | 3945/893 | מעל רף 2% עד 3% | מעל הרף, פיצוי |
| פתח תקווה, 2025 | דוד דדון | 6319/76 | התובעים: 39% | לא עוברת את מחסום סעיף 200 (כביש לא גובל) |
| בני שמעון, 2025 | דנה שחור | 100400/40 | בסמכות ועדת הערר | |
| גבעתיים, 2026 | אורית גלן | 6167/633 | כ-5%; שמאי הוועדה: 1.5% | הפגיעה הוערכה, בלי פטור |
| ירושלים, 2016 | ועדת ההשגות | 30265/86 | 0.1% עד 0.3% | "פגיעה סבירה למהדרין" |
על ירידת ערך לפי סוג הפגיעה כתבנו במאמר על ירידת ערך לפי סעיף 197. על חסימת נוף: פגיעה בנוף לים. על רעש מכביש: דירה ליד כביש ראשי.
מה לבדוק בתיק שלך
- בדקו אם ההוראה בכלל ברשימה של סעיף 200. הסעיף חל רק על סוגי ההוראות שמפורטים בו.
- חשבו את הפגיעה גם בשקלים. שרביט שפירא (2012) לא פטרה 3%, כי הסכום "אינו פיצוי של מה בכך".
- הראו שהנזק ממוקד. בערר דוד (2025) פגיעה של 2% בדירת גג פוצתה, כי היא פגעה בנכסים מעטים.
- בדקו מי נהנה מהתכנית. בתמ"א 38 של בניין אחד, בעלי הזכויות והיזם נהנים, והשכנים נושאים בנזק. כך נימקה ועדת הערר בעניין דוד.
- בדקו אם הנכס גובל בתכנית. בפתח תקווה (2025) דדון קבע שפגיעה מכביש במרחק כ-90 מ' אינה עוברת את מחסום סעיף 200.
- העלו את הטענה בוועדת הערר. השאלה אם סעיף 200 חל היא משפטית. שמאים רבים משאירים אותה לוועדה.
לחיפוש החלטות נוספות על סעיף 197 וסעיף 200 לפי גוש, שמאי או ועדה: החלטות שמאי מכריע במאגר של מכריע.
שאלות נפוצות
כמה ירידת ערך נחשבת בתחום הסביר לפי סעיף 200?
הרף שמצוטט הוא בין 2% ל-3% משווי הנכס לכל היותר, מתוך דברי השופטת דורנר בהלכת הורוויץ. אלי כהן (2021) ואליהו כהן (2023) אימצו אותו במפורש. אבל האחוז הוא רק שיקול אחד מתוך שלושה, לצד פיזור הנזק והאינטרס הציבורי.
האם פגיעה של 3% מזכה בפיצוי לפי סעיף 197?
בשתי החלטות שקראנו, כן. מנחם מלוכנא באשקלון (2012) ושושי שרביט שפירא בירושלים (2012) לא פטרו פגיעה של 3%. אלי כהן (2021) העריך ירידת ערך לבית שבו הפגיעה הייתה 3.04%.
מי מכריע אם סעיף 200 חל?
ועדת הערר. ארבעה שמאים כתבו שהשאלה אינה בסמכותם. חלקם נתנו דעה רק לבקשת הצדדים.
איך נכתב המאמר. הביטוי "סעיף 200 לחוק" מופיע ב-176 החלטות של שמאים במאגר, ורובן מזכירות אותו רק בטענות הצדדים. קראנו 14 החלטות מ-2012 עד 2026, כל אחת בעמוד ההכרעה. זה מבחר, ולכן "8 מתוך 10" מתייחס רק להחלטות שקראנו. החלטות ועדות הערר (גל, דוד, חממי) אינן במאגר, והן מובאות כפי שצוטטו בשומות. המאמר אינו חוות דעת שמאית או משפטית.
מקורות
- מנחם מלוכנא, שמאי מייעץ, אשקלון, 2.4.2012, גוש/חלקה 1941/10, עמוד 31
- שושי שרביט שפירא, שמאית מייעצת, ירושלים, 20.5.2012, גוש/חלקה 30590/297, עמוד 19
- שושי שרביט שפירא, שמאית מייעצת, ירושלים, 20.5.2012, גוש/חלקה 30590/299, עמוד 19
- בועז קוט, שמאי מייעץ, הוד השרון, 9.4.2017, גוש/חלקה 6407/122, עמוד 34
- בועז קוט, שמאי מייעץ, ועדה מקומית שומרון (זכרון יעקב), 5.3.2017, גוש/חלקה 11309/127, עמוד 38
- גבע בלטר, שמאית מייעצת, ירושלים, 1.8.2019, גוש/חלקה 30453/8, עמודים 67 עד 68
- גיל הרצברג, שמאי מייעץ, רמת גן, 4.12.2019, עמוד 14
- אלי כהן, שמאי מייעץ, שרונים, 4.4.2021, גוש/חלקה 9054/70, עמודים 34 ו-38
- ארז כהן, שמאי מייעץ, נצרת, 4.8.2021, גוש/חלקה 16531/174, עמוד 12
- אליהו כהן, שמאי מייעץ, ראשון לציון, 29.8.2023, גוש/חלקה 3945/893, עמוד 25
- דוד דדון, שמאי מייעץ, פתח תקווה, 18.5.2025, גוש/חלקה 6319/76, עמודים 52 עד 54
- דוד דדון, רמת גן, 5.10.2025, גוש/חלקה 6180/443, עמוד 46 (נוסח סעיף 200)
- דנה שחור, שמאית מייעצת, בני שמעון, 21.8.2025, גוש/חלקה 100400/40, עמוד 47
- אורית גלן, שמאית מייעצת, גבעתיים, 14.5.2026, גוש/חלקה 6167/633, עמודים 15 עד 17
- ועדת ההשגות, ירושלים, 12.4.2016, גוש/חלקה 30265/86, עמוד 17
מחלקת המחקר במקרקעין של מכריע
קבלו התראה כשמתפרסם מאמר חדשהתראה בדפדפן, בלי מייל ובלי הרשמה. אפשר לבטל בכל רגע.
מה הכריעו השמאים המכריעים השבוע, בדקה קריאה: לקבל את זה פעמיים בשבוע