כמה ירידת ערך מקבל בית צמוד קרקע כשבונים מולו בניינים גבוהים?
אושרה תכנית לבנייה רוויה, כלומר בנייני דירות של 11 או 14 קומות, ממול לשכונה של בתים צמודי קרקע. בעלי הבתים שואלים כמה ירידת ערך יקבלו על הציפוף, על התנועה ועל השינוי באופי השכונה. התביעה מוגשת לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, כלומר פיצוי על נכס שתכנית פגעה בו בלי להפקיע ממנו.
התשובה הקצרה. שינוי אופי השכונה, כראש נזק נפרד, כמעט לא הוכר בהחלטות שקראנו. הציפוף הוכר דרך הפרטיות: בין 4% ל-6.3% מהשווי. תנועה ורעש מהבנייה עצמה הוכרו בין 2% ל-5%, ולפעמים התווספה הצללה.
- פרטיות וצפיפות: בין 4% ל-6.3%, בארבע החלטות.
- תנועה ורעש: בין 2% ל-5% כשהרעש בא מהבנייה עצמה. בבת חפר, עם כבישים חדשים, נקבעו 7% לרוב הבתים.
- הצללה: 2.5% בירושלים, ו-3.36% משווי המגרש בשדרות.
- שינוי אופי השכונה: נדחה או לא שוקלל בארבע החלטות. חריג אחד באשדוד, בדירות ולא בבתים.
- מה ביקשו התובעים: כ-20% ברמת השרון, 25% בשדרות, ועד 27% בבת חפר.
ירידת ערך מבנייה רוויה: מה בדקנו?
קראנו בעמוד ההכרעה 9 החלטות של שמאים מייעצים, מ-2012 עד 2024. זה מבחר, ולא ספירה של כל ההחלטות בנושא. שמאי מייעץ הוא שמאי מכריע שוועדת הערר מינתה לתת חוות דעת בתביעה לפי סעיף 197.
ברוב ההחלטות הנכס הוא בית צמוד קרקע. בשלוש מהן, בגבעתיים, באשדוד וברחוב עין גדי בירושלים, מדובר בדירות. ציינו את זה בכל מקום. טענות של הצדדים מסומנות ככאלה.
על ירידת ערך לפי סעיף 197 בכלל כתבנו במאמר כמה ירידת ערך מכירים לפי סעיף 197. על חסימת נוף לים כתבנו במאמר על נוף לים, ועל כביש חדש במאמר על כביש או מחלף חדש.
האם מכירים בשינוי אופי השכונה?
כמעט לא. בהחלטות שקראנו ראש הנזק הזה נדחה, הוצא מהדיון או נשאר בלי מספר:
- ירושלים, רחוב רבדים (2013). ועדת הערר דחתה את הטענה, והשמאי המייעץ מנחם מלוכנא לא דן בה. לשון ההחלטה: "לעניין ראש הנזק בנושא שינוי אופי הסביבה הערר נדחה בשל אי עמידה בנטל ההוכחה".
- ירושלים, רחוב עין גדי (2016). גם כאן ועדת הערר דחתה את עומסי התנועה, הרעש ושינוי אופי הסביבה. לדבריה, העוררים "לא ביססו את טענתם".
- בת חפר (2024). הצדדים הסכימו בוועדת הערר שלא ייקבע פיצוי על שינוי לרעה באופי הסביבה. השמאי יעקב פז דן רק בשאר ראשי הנזק.
- גבעתיים (2014). מלוכנא מנה את "שינוי אופי השכונה ע"י פגיעה בתכנון הסביבתי, ציפוף נוסף וחריגה מהסביר" בין השפעות התכנית. לצידו כתב "לא שוקלל".
באשקלון (2012) מלוכנא קבע ש"אופי השכונה לא השתנה", כי שם התכנית הוסיפה בנייה צמודת קרקע דומה לבתים הקיימים. המקרה הפוך: אין שם בנייה לגובה.
מתי כן הוכר שינוי באופי הסביבה?
באשדוד (2020) יעל הרון קבעה רכיב של "שינוי אופי הסביבה הכוללת הגדלת צפיפות ופגיעה בפרטיות". מדובר בדירות ולא בבתים. היא קבעה 6% לדירות בבניינים משותפים, ו-10% לדירות גן "המבטא פגיעה משמעותית בפרטיות".
היא השוותה את עליית המחירים בבניינים של התובעים לבניינים סמוכים, וקיבלה בין 10% ל-14%. אבל כתבה שבהיעדר בסיס אמפירי מספק זו "אינדיקציה בלבד". עם הנוף יצא סך של 13% לדירת הגן ברחוב דקר 16.
כמה ירידת ערך נקבעה על פרטיות וציפוף?
כאן נמצאת רוב הפגיעה שהוכרה. ארבע החלטות קבעו רכיב פרטיות:
- רמת השרון (2014). מוטי דיאמנט דן בבית ברחוב פדויים, מול שני בניינים בני 14 קומות עם 44 דירות בכל אחד. הוא קבע 4% "עקב אובדן פרטיות וצפיפות".
- ירושלים, רחוב רבדים (2013). הבניינים תוכננו כ-15 מ' מהבית, מול החצר. מלוכנא ראה בנוף הפתוח גם "מרחב מחייה", וקבע לפרטיות 5% משווי הבית.
- שדרות (2022). לילך בן פורת קבעה 6.3% משווי המגרש, לבית חד משפחתי מול פרויקטים של מחיר למשתכן.
- ירושלים, רחוב עין גדי (2016). גבע בלטר קיבלה 4% לפרטיות ועוד 3% לפגיעה אסתטית, לדירה מול פרויקט בנייה רוויה.
בגבעתיים (2014) מלוכנא חיבר הכול להפחתה אחת של בין 10% ל-12% לדירות: הסתרת שמיים, "תחושת סגירות מרחבית", הצללה ורעש מהדירות החדשות.
כמה נקבע על עומס תנועה ורעש?
כשהרעש בא מהבנייה עצמה, השיעורים קטנים:
- רמת השרון (2014). דיאמנט קבע 3% "עקב הגדלת נפח תנועה ומטרדי רעש".
- גבעתיים (2014). מלוכנא קבע 2% למטרדי סביבה ותחבורה בשתי דירות.
- רעננה (2021). בועז קוט דן בשני בתים צמודי קרקע ליד שלושה בניינים בני 11 קומות. הוא קבע לרעש מרמפת הגישה למתחם 5% לבית הקרוב ו-4% לבית השני.
ברעננה קוט קבע גם שאם ייבנה קיר אקוסטי, הפגיעה תרד ב-40%. הקיר חוסם רעש, אבל גם אור ואוויר. הוא דחה את הטענה שהבניינים הגבוהים דווקא מסתירים רעש מהמחלף. לדבריו, הקמת בניינים של 11 קומות "היא מעבר למקובל בסביבה הקרובה".
בבת חפר (2024) התמונה אחרת, כי התכנית הביאה גם כבישים. פז נעזר ביועץ אקוסטי ובמחקר של השמאי הממשלתי, וקבע 7% לרוב הבתים. לבתים שגובלים בכביש 2 קבע 14%.
כמה ירידת ערך נקבעה בסך הכול?
הסכום הכולל מחבר כמה ראשי נזק. בבתים צמודי קרקע הוא נע בהחלטות שקראנו בין 5% ל-8.6%, מחוץ לבתים שגובלים בכביש בבת חפר:
- רמת השרון. עד 7%, כלומר 116,000 ₪.
- ירושלים, רחוב רבדים. נוף, פרטיות והצללה הגיעו ל-440,369 ₪. מלוכנא הפעיל מקדם דחייה של 5 שנים, כלומר הקטין את הסכום כי הבנייה צפויה רק בעתיד. יצאו 345,029 ₪, כ-8.6% משווי של 4,020,000 ₪.
- שדרות. פרטיות והצללה, 54,100 ₪. השמאית חישבה אותם משווי המגרש, 560,000 ₪.
- רעננה. 5% ו-4%, רעש בלבד. עם קיר אקוסטי: 106,476 ₪ ו-95,593 ₪.
בשתי החלטות על דירות השיעורים היו גבוהים יותר. בגבעתיים נקבעו 13.6% לדירה אחת, ובאשדוד 13% לדירת גן. ברחוב עין גדי יצא 0%. הבניין החדש בא במקום מרכזיית טלפונים עם אנטנות סלולריות, וזה קיזז את הפגיעה.
כמה ביקשו התובעים, וכמה קיבלו?
הפער גדול. בשלוש החלטות ידוע מה ביקשו התובעים:
- רמת השרון. שמאי העוררים טען לפגיעה של כ-20% בגלל התכנית. נקבעו עד 7%.
- שדרות. שמאית העורר ביקשה 25% משווי הבית, 525,000 ₪. נקבעו 54,100 ₪.
- בת חפר. העוררים טענו לפגיעה מצרפית בין 12% ל-27%. נקבעו בין 7% ל-14%, על רעש בלבד.
למה קשה לקבל פיצוי על אופי השכונה?
הסיבה הראשונה היא נטל ההוכחה. "אופי" הוא מושג רחב, ובשתי ההחלטות בירושלים ועדת הערר לא מצאה לו בסיס. פרטיות, הצללה ורעש אפשר למדוד במטרים, בשעות ובדציבלים.
הסיבה השנייה היא ההלכה על התפתחות צפויה. בבת חפר פז הביא את בר"מ 3294/10 לירן נ' הוועדה המקומית ראש העין. התכנית שם הפכה את הגבעות המזרחיות של ראש העין לשטח עירוני. ועדת הערר דחתה את התביעה, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
באשקלון מלוכנא כתב ש"מרכיב הנוף" איננו זכות קנויה, ושהזכות ליהנות ממנו קצובה לפי קצב הפיתוח.
טבלת ההחלטות
| שמאי | מקום ושנה | הנכס והתכנית | מה נקבע |
|---|---|---|---|
| מוטי דיאמנט | רמת השרון, 2014 | בית צמוד קרקע מול שני בניינים של 14 קומות | פרטיות וצפיפות 4%, תנועה ורעש 3%, סך הכול עד 7% |
| מנחם מלוכנא | ירושלים, רבדים, 2013 | בית צמוד קרקע, בניינים כ-15 מ' מהבית | אופי שכונה נדחה. פרטיות 5%, הצללה 2.5%, נוף. סך הכול 345,029 ₪ |
| לילך בן פורת | שדרות, 2022 | בית חד משפחתי מול מחיר למשתכן | פרטיות 6.3% והצללה 3.36% משווי המגרש, 54,100 ₪ |
| בועז קוט | רעננה, 2021 | שני בתים ליד בניינים של 11 קומות | רעש מהרמפה 5% ו-4%, פחות 40% עם קיר אקוסטי |
| יעקב פז | בת חפר, 2024 | בתים צמודי קרקע, תמ"ל 1017 | אופי סביבה בלי פיצוי. רעש 7%, ועד 14% ליד כביש 2 |
| מנחם מלוכנא | גבעתיים, 2014 | דירות מול בינוי גבוה וקרוב | בינוי גבוה 10% עד 12%, תחבורה 2%, ציפוף לא שוקלל. 13.6% לדירה אחת |
| יעל הרון | אשדוד, 2020 | דירות ודירות גן | אופי סביבה, צפיפות ופרטיות: 6% לדירות, 10% לדירות גן |
| גבע בלטר | ירושלים, עין גדי, 2016 | דירה מול פרויקט בנייה רוויה | פרטיות 4%, אסתטיקה 3%, אבל בסך הכול 0% |
| מנחם מלוכנא | אשקלון, 2012 | בתים, בנייה צמודת קרקע דומה על שטח פתוח | אופי השכונה לא השתנה |
מה לבדוק בתיק שלך?
- פרקו את התביעה לראשי נזק שאפשר למדוד: פרטיות, הצללה, רעש ונוף. "אופי השכונה" לבדו נדחה כמעט תמיד.
- מדדו את המרחק מהבניינים החדשים לבית ולחצר, ובדקו לאן פונים החצר והסלון. בירושלים 15 מ' מול החצר הצדיקו 5% לפרטיות.
- הזמינו בדיקת הצללה לגרסה שאושרה של התכנית. בירושלים השמאי מינה מומחה, כי נספח ההצללה התייחס לגרסה ישנה.
- בדקו אם התכנית מביאה כבישים חדשים או רמפה. שם השיעורים לרעש עלו עד 14%.
- השוו לתכנון הקודם. אם מה שהותר קודם היה דומה, הפגיעה קטנה. ברעננה קוט השווה בין 3 קומות ל-11.
- הכינו תשובה לטענות השבחה: שצ"פ חדש, כלומר שטח ציבורי פתוח, סילוק מטרד או מסחר. ברחוב עין גדי סילוק האנטנה איפס את הפגיעה.
עוד על פגיעות מתכנית סמוכה: ירידת ערך לפי סעיף 197, חסימת נוף לים, כביש או מחלף חדש וקרבה למסגד. לחיפוש הכרעות לפי גוש, שמאי או עיר: חיפוש במאגר של מכריע.
שאלות נפוצות
האם מגיע פיצוי על שינוי אופי השכונה?
בהחלטות שקראנו כמעט לא. ועדות הערר דחו אותו בשתי החלטות בירושלים, ובבת חפר הוא הוצא בהסכמה. החריג היחיד היה באשדוד, לדירות, עם השוואת מחירים.
כמה ירידת ערך נקבעה על פגיעה בפרטיות מבניין גבוה?
בין 4% ל-6.3%, בארבע החלטות. בשדרות השיעור חושב משווי המגרש ולא משווי הבית.
כמה נקבע על עומס תנועה?
כשהתנועה באה מהבנייה עצמה, בין 2% ל-5%. כשהתכנית הוסיפה כבישים, בבת חפר, 7% ועד 14%.
מה ההבדל בין מה שהתובעים מבקשים למה שנקבע?
הפער גדול. ברמת השרון התובעים טענו לכ-20%, ונקבעו עד 7%. בשדרות ביקשו 25% משווי הבית, ונקבעו 54,100 ₪ מתוך 525,000 ₪ שנתבעו.
מקורות
- מוטי דיאמנט, שמאי מייעץ, רמת השרון, 1.2.2014, גוש/חלקה 6416/391, עמודים 8, 18 ו-20
- מנחם מלוכנא, שמאי מייעץ, ירושלים (רחוב רבדים), 10.6.2013, גוש/חלקה 30139/321, עמודים 19 ו-26 עד 30
- לילך בן פורת, שמאית מייעצת, שדרות, 31.7.2022, גוש/חלקה 2990/32, עמודים 27 עד 30
- בועז קוט, שמאי מייעץ, רעננה, 2021, גוש/חלקה 6578/539, עמודים 39 עד 45
- יעקב פז, שמאי מייעץ, עמק חפר (בת חפר), 28.8.2024, גוש/חלקה 8726/111, עמודים 41 ו-46 עד 47
- מנחם מלוכנא, שמאי מייעץ, גבעתיים, 5.11.2014, גוש/חלקה 6167/426, עמודים 42 עד 45
- יעל הרון, שמאית מייעצת, אשדוד, 26.2.2020, גוש/חלקה 2077/106, עמודים 33 עד 34
- גבע בלטר, שמאית מייעצת, ירושלים (רחוב עין גדי), 29.3.2016, גוש/חלקה 30114/39, עמודים 35 עד 40
- מנחם מלוכנא, שמאי מייעץ, אשקלון, 2.4.2012, גוש/חלקה 1941/10, עמוד 20
המידע כאן נועד להבנה כללית, ואינו תחליף לחוות דעת של שמאי מקרקעין מוסמך. מומלץ להיוועץ בשמאי מקרקעין לפני כל החלטה בפועל.
קבלו התראה כשמתפרסם מאמר חדשהתראה בדפדפן, בלי מייל ובלי הרשמה. אפשר לבטל בכל רגע.
מה הכריעו השמאים המכריעים השבוע, בדקה קריאה: לקבל את זה פעמיים בשבוע